מגיל צעיר אנו מוצאים את עצמינו מוקפים במעגלי צלילים מוזיקליים שמלווים אותנו כל חיינו. מחקרים מוכיחים כי העובר ברחם אמו שומע ומגיב לצלילים הנשמעים מחוץ לרחם ויותר מכך, יש קשר ישיר בין תנועות העובר לצלילי סביבת אימו. כמו-כן נמצא כי תינוקות רבים שרים (למעשה מזמזמים מנגינות לא מוגדרות) עוד לפני שהוציאו אפילו הברה או מילה אחת. המוזיקה והצלילים הסובבים את התינוק והילד הרך משפיעים עליו ועל התנהגותו בצורה ניכרת.
לאור זאת אנו תוהים האם וכיצד משפיעה המוזיקה גם על בני-נוער?
המוזיקה בבסיסה ובמהותה הינה אמצעי לתקשורת בין בני-אדם. במחקרים מדעיים, ארכאולוגיים והיסטוריים התגלתה המוזיקה כדרך העתיקה ביותר ליצירת קשר בין בני-אדם והיא נמצאת במקום גבוה בשורת האומנויות המתוחכמות של התקשורת האנושית.
גם היום בכדי ליצור גיבוש בין בני-נוער ולמשוך אותם לאירועים חברתיים משתמשים במוזיקה – מקשיבים לה, רוקדים לצליליה, שרים אותה וכדומה. היכולת לנגן ולשיר בלהקה/מקהלה/תזמורת מהווה בסיס חברתי חשוב ויוצרת הרגשת שייכות.
מעצם העובדה שהחיבור בין מספר נגנים, אשר כל אחד מהם מבצע תפקיד משלו, יוצר יצירה מוזיקלית אחת, נגרמת חוויה מיוחדת התורמת באופן אישי למבצעים אך גם לקהל המאזינים במקביל.
אין ספק שהמוזיקה משפיעה באופן דרמטי על הנפש, על מצב-הרוח ועל השקפת העולם של בני-נוער לטובה ולרעה.
בני נוער כיום יכולים לכאורה להגיע למגוון רחב של סגנונות מוזיקליים באמצעות הטכנולוגיה הקיימת כגון אינטרנט, מכשירים סלולריים וכדומה אך המציאות מוכיחה שהם בדרך-כלל בוחרים רק במה שהם מכירים. כדי שיכירו סגנונות נוספים הם זקוקים ליד מכוונת שתחשוף אותם לבלתי מוכר ולמיוחד. השפעה רבה יש לסביבה בה גדלים הילדים ובני-הנוער כי מן הסתם המוזיקה אותה שומעים הוריהם/חבריהם/דמויות מפתח בעולמם היא זו שתגרה ותמשוך אותם להאזין לה ולנגן אותה.
העיסוק במוזיקה, כאמור, יכול להיעשות באופנים שונים: להקשיב לה, לנגן אותה, ליצור אותה ובעיקר לחוות את החוויה המוזיקלית במישורים גופניים, שכליים ורגשיים.
יחד עם כל זאת, התרומה האישית של העוסק במוזיקה על כל גווניה היא הרבה מעבר לתרומה החברתית שהוצגה קודם.
המוח האנושי מתפתח וגדל באמצעות העיסוק במוזיקה.
במאמרו של ד"ר ניימן (מוזיקולוג, חוקר השפעת המוזיקה על המוח) מובאות הוכחות שנאספו ע"י מדענים רבים לכך שככל שהמוח הוא בעל מספר מרכיבים עצביים גדול יותר הוא יוכל להפיק אינטליגנציה גבוהה יותר. ד"ר ניימן ממשיך וכותב: "…קיים קשר ישיר בין פעילות מוטורית מתוחכמת, במיוחד אם מתחילים בה בגיל הרך, ובין הגדלת מספר המרכיבים במוח.
"…ממצאים אלה מהווים סיבה טובה להתחלת לימודי מוזיקה בגיל מוקדם, שכן נגינה מצריכה, בין השאר, פעילות מוטורית מתוחכמת, ופעילות כזו תקדם את התפתחותו האינטלקטואלית של הילד ע"י הגדלת מספרם של המרכיבים העצביים במוח"
במאמר זה נגענו רק בקצה המידע הקיים כיום על חשיבות והשפעת המוזיקה עלינו במישורים השונים. מידת הרלוונטיות של האמור לעיל נכונה לא רק לגבי בני-נוער אלא גם לגבי ילדים ומבוגרים כאחד. השוני מתבטא במינון ובעוצמות של השפעת המוזיקה על הרובד החברתי והאישי.
לכן, לא משנה באיזו דרך תבחרו לעסוק במוזיקה תזכרו שיש לה השפעה אדירה על חייכם ועל חיי הסובבים אתכם.
כתבה: אביבה בראודה, מוזיקאית, מנהלת VIVACE בית הספר למוזיקה